מאמרים ומדריכים

מאמרים שיעזרו לך להבין עניינים ולהזיז את הגלגלים:

רעיון לסטארט-אפ – 8 סיבות לכך שגם שלכם לא שווה

קרה לרבים מאיתנו: להיתקל בסיטואציה יומיומית בבעיה או צורך שמטרידים אותנו – ולהגות פיתרון שנתפס בעינינו כרעיון מעולה. ואז נשאלת השאלה הכמעט קבועה: איך עושים מזה מיליונים בלי שיגנבו לנו את הרעיון, ולמי צריך לפנות כדי שהאקזיט הבא יהיה רשום על שמנו? התשובה עשויה להפתיע אתכם. קבלו כמה נימוקים שיורידו את הערך של הרעיון שלכם למקום בו מפסיקים לפנטז.

הסיפור ה'אמיתי' של יד2

נתחיל בסיפור עם הרבה בשר, שאת הסוף שלו (לפחות עד שלב זה) רובכם מכירים:

בשנת 2004 החלפתי בתפקיד את מוטי חסין, סמנכ"ל המכירות של פורטל תפוז, אז אתר התוכן החברתי, קהילות ווידאו – הגדול בישראל. באותה שנה, או בשנה שאחריה, נפגשתי עם מישהו שלא הכרתי קודם, שבא לבחון אפשרות לשיתוף-פעולה עסקי עם המיזם החדש שהוא העלה לאוויר, מיזם שלא הביא רעיון חדש או טכנולוגיה ייחודית, ואפילו נכנס לתחום בו אחרים כבר הקדימו אותו ולא הצליחו להתרומם (והשאלה שהיתה באוויר: אולי אין בזה מספיק "ביזנס"?). אבל הוא בעיקר זיהה הזדמנות  עסקית, והלך עליה.

לאיש הזה קראו שון תל, והוא הקים את יד2, שלימים, אחרי שמכר את חלקו, נמכרה בסכום דמיוני המתקרב למיליארד שקלים, הסכום הגבוה ביותר ששולם אי-פעם עבור אתר אינטרנט הפונה לקהל הישראלי בלבד. הוא הקים את יד2 לאחר שנים של ניסיון בעסק משפחתי שפעל רבות בתחום הלוחות, ועבד בשיתוף פעולה עם לוח ידיעות אחרונות, אז אימפריה ומותג בעל עצמה אדירה, לכל מי שביקש לפרסם דירה, רכב, מוצר, משרה, או שירות.

feasit

שלוש שנים אחר-כך, שוב הצטלבו דרכנו. אני התמניתי לתפקיד סמנכ"ל Ynet, והתבקשתי להקים ולנהל את Winwin, כתשובה הדיגיטלית של לוח ידיעות אחרונות לאתר יד2, שעד אז הספיק להפוך לאתר מספר אחת בתחום, בהצלחה יוצאת מהכלל.

שון תל הוביל צוות שהצליח במקום שאחרים נכשלו, ויצר יתרון בלתי ניתן להדבקה (גם אם היה ניתן להדביקו בשלב כלשהו, התגובה המאוחרת וכשלונות טכנולוגיים הגדילו את הפער וקיבעו את המובילות הבלתי מעורערת של יד2 בענף).

הדבר המעניין ביותר בסיפור הזה הוא ששון תל הגיע לשוק בו שלטה קבוצה חזקה, וניסיונות אחרים להיכנס אליו כלוח מקוון, כאמור, לא שיגשגו (למעט אתר הלוחות הומלס).

אתרי לוחות כמו נענע, מ.ד.ס, לוח העיר, ואחרים שהקדימו אותם – לא הצליחו לייצר מובילות. אחת הסיבות היתה שמרבית האתרים ביקשו תשלום בעבור פרסום מודעה.

שון תל עשה הרבה דברים נכון: הוא קרא את הצורך ואת הפוטנציאל על-סמך היכרותו עם הענף, הוא הימר על שירות חינמי, הקים מוצר שאז לפחות נתפס בעיני כאחד האתרים הידידותיים שקמו בארץ, שילב הרבה מאד תכונות שייצרו חוויית שימוש שהוכיחה את עצמה בגדול, ו"השכיב" סכומי עתק במונחים מקומיים לטובת מהלכי החדירה שלו, ומהלכים פרסומיים רבים אחריהם, גם כשכבר הוביל את הענף ללא עוררין. שון תל לא היה הראשון בשוק – הוא פשוט עשה את הדברים חכם יותר.

יש לא מעט מסקנות ותובנות שניתן להפיק מהסיפור של יד2, אבל במאמר הזה, מוסר ההשכל הפשוט הוא: במרבית המקרים לא משנה מה הרעיון שלכם – אלא מה אתם עושים איתו בפועל. המשיכו לקרוא.

בדיקת כדאיות מיזם

 

מרעיון לסטארט-אפ – או לאפליקציה, או לבית של ההורים

עכשיו, שימו את עצמכם במשבצת הזו: רבים מכם ודאי עברו את התחושה הזו, שיש לכם רעיון 'אדיר' ביד – ששווה המון, ואם רק תוציאו אותו לפועל בזמן – 'תביאו את המכה של החיים', מה שנקרא.

התפיסה הזו, שהרעיון הוא בעל ערך בפני עצמו, ויש לשמור עליו בכספת ולהגן עליו בפטנטים, מדגמים, הסכמי שמירת סודיות ושאר מנעולים – היא, תתפלאו לקרוא, אחת הסיבות לכך שאולי תפספסו את ההזדמנות שלכם לעשות את אותה 'מכה'.

בשורות הבאות תמצאו את הסיבות העיקריות בגינן אולי לא רצוי לשמור על הרעיון שלנו באותה קופסת תכשיטים מרופדת צמר-גפן, ולמה כדאי לנו להתחיל לרוץ קדימה ולשתף את העולם בתכניות שלנו, גם אם לא בכל הרעיונות האסטרטגיים.

 

8 סיבות לכך שהרעיון שלכם לסטארט-אפ, אפליקציה או מיזם אחר – לא שווה הרבה:

1. יש 'אינפלציה' – אינספור רעיונות ומיזמים מוצלחים בחוץ. הם 'עומדים על המדף', גלויים, ומחכים שיאמצו אותם: משקיעים, שותפים-עסקיים, משתמשים. גם הם היו 'סודיים' ברגע הראשון לפחות, והנה, גם כשהם חשופים – החשש שמישהו יקפוץ ו'יגנוב' את הרעיון אינו מה שמנחה אותם. לחלק מהרעיונות/המיזמים הללו יהיה צוות ניהול והובלה שיתאים לקחת אותם קדימה ואולי יצליח בכך, ולחלק כנראה שלא.

2.יש הרבה תחנות בדרך ליישום הרעיון. מעבר לרעיון הגולמי שלכם, יש מחקר שוק שצריך לבצע ולחזק את ההנחה שהקהל באמת יחטוף את המוצר שלנו; נדרש תכנון ואסטרטגיית מוצר ברמה גבוהה; נדרש צוות המתאים להוביל את הרעיון; נדרש יישום מנצח של ממשק, חוויית המשתמש ופיתוח המוצר; יש לגבש אסטרטגיה נכונה לטווח ארוך; יש לשאוף לחבור לשותפים-עסקיים נכונים; נדרש זמן נכון לחדירה; נדרש לא מעט מזל, ועוד כמה תחנות, שבכל אחת מהן יכול לעלות כרטיסן ולהוריד אותנו למטה, יחד עם הרעיון.

3.אנחנו לא לבד בעולםואין לנו מונופול על היצירתיות, גם אם "המוח היהודי" הוא רב מעללים, כמו שאנו אוהבים לספר. ייתכן שאפילו ברגע זה מישהו חושב על רעיון דומה לשלנו, בזמן שאנו מנסים לשמור עליו בסוד. המסקנה: לרוץ קדימה עם הרעיון ועם היכולות ליישם אותו בצורה הטובה ביותר, במקום לשגות באשליה שרק אנחנו מסוגלים להמציא אותו.

4.רעיון במגירה לא מייצר כסף. יש לא מעט סיפורים על אנשים כמונו ששמרו את הרעיון עד שגילו שמישהו הקדים אותם. ההמלצה שלי: במקום לחפש את ה'מעתיקנים' שסביבכם – חפשו את אלו שיוכלו לקדם את הרעיון שלכם, לאחר שתספרו להם אודותיו. לעתים אלו יהיו האנשים האחרונים שציפיתם שיעירו את ההערה הנכונה או יעשו לכם את ההיכרות שעשתה את ההבדל.

5.לרוב, הרעיון שלכם הוא רק חומר גלם, שעליו יש להרכיב תכונות, ממשק, קונספט תפיסתי, אסטרטגיה שיווקית, מחקרים, ניסוי ותעיה מול משתמשים, ועוד ועוד. כשהרעיון הוא על תקן של יסוד כמו פחמן – ייקח הרבה זמן עד שיהפוך ליהלום ויקבל את ערכו האמיתי. בשלב הזה הרעיון לא שווה הרבה: לא למשקיעים, לא למשתמשים, שהרי לא אלו ולא אלו יכולים להפיק משהו מדף נייר או ממצגת פאוור-פוינט.

6.ממילא לא כל התכונות חשופות. גם אם תחשפו רעיון, במקרים רבים תדלגו על אזכור יתרונות ייחודיים מבדלים שאינכם חייבים לחשוף. ככזה, החשש שלכם פוחת וגם הערך של הרעיון בעיני אחרים יהיה פחות.

7.בלי משוב אמיתי כל עלול לקרוס. הרעיון שלכם נשען לעתים על תפיסה שגויה של הצורך או של קהל המטרה הצפוי. לעתים, חשיפת הרעיון לכמה שיותר אנשים, מרקעים שונים, ולא לחברים או קרובים – תספק לכם תובנות אסטרטגיות קרדינליות לגבי חלק מהדברים שתכננתם ועלולים היו להפיל את המוצר.

8.הצוות הוא חלק בלתי נפרד מהמוצר. משקיעים אינם משקיעים ברעיונות. הם משקיעים בפתרון שנראה שיש לו פוטנציאל שוק אמיתי, מודל עסקי שלפחות על הנייר מבטיח להם תשואה (יש משקיעים שלא יתעקשו על מודל עסקי מוכח אלא יראו פוטנציאל בגיוס מאסת משתמשים גדולה במיוחד), ולא פחות – בגורם האנושי, בצוות שנראה כי הוא מסוגל להביא את התשואה שהם שואפים אליה, כלומר מסוגל להוביל את המיזם הזה להצלחה.

 

לאן תקחו את הרעיון שלכם בכל זאת?

אחרי כל אלו, מסקנה אפשרית אליה תוכלו להגיע היא ש"פתיחת" הרעיון שלכם והצגתו ליותר זוגות עיניים (אם כי אין כאן המלצה להציג אותו על שלטי החוצות בגשר ההלכה בהכרח) עשויה לקדם אתכם, יותר מאשר לסתום את הגולל על ה'יצירה' שלכם (אם כי אסייג שחשיפת הרעיון שלכם, מעל כל במה, היא באחריותכם הבלעדית. עדיין ייתכן שלרוע מזלכם תגלו שמישהו ניצל את גילוי הלב שלכם ויצא ליישם רעיון זהה).

מה שכן, מומלץ לכם להשקיע בגורמים האחרים שהזכרתי:

  • בחינה מעמיקה של הרעיון וסיכויי ההצלחה שלו (לא ע"י הצגה לחברים וקרובים, אלא ע"י הצגה לגוף נייטרלי ואובייקטיבי).
  • מציאת השותפים הנכונים לדרך.
  • שימוש באנשי מקצוע לתכנון וגיבוש אסטרטגיית מוצר, קונספט תפיסתי הנותן למוצר שלכם D.N.A ייחודי ובעל פוטנציאל כיבוש שוק, ולאחר מכן יישום נכון של ממשק וחוויית משתמש.
  • גיוס המשאבים ויישום נכון של תכנון המוצר, הקמה, שיווק והמשך פיתוח לאורך זמן.
  • עקשנות ודבקות, אם המציאות מראה שוב ושוב שיש פוטנציאל אמיתי ואובייקטיבי.

 

אודות הכותב:

ירון אחר הוא סמנכ"ל YNET לשעבר, מומחה לאסטרטגיית מוצר, פיצוח רעיונות עסקיים והפיכתם למיזם פעיל, בעל ניסיון עתיר שנים בעולם הדיגיטל, השיווק, היזמות והתוכן, מרצה ומלווה יזמים, חברות ומותגים בתכנון נכון ובשלבי ההקמה של פעילות מקוונת, תוך הימנעות מטעויות יסודיות. החברה בבעלותו, 'קיוון אחר', מספקת שירותי תכנון ויישום בפועל של אסטרטגיית מוצר, למיזמים המבקשים 'לעשות את ההבדל'.

לחצו כאן לבדיקת שווי הרעיון שלכם ע"י המנגנון האובייקטיבי של FEASIT, המספק גם 'מיני' תכנית עסקית למיזם  שלכם + דו"ח מדד הכדאיות שלו, ע"י צוות 'קיוון אחר'.

2 תגובות

  1. סטארטאפיסט 15.9 5:38 am

    זה מאוד נכון. עוד מסקנה: לא לרוץ לרשום פטנט ב30,000 ש"ח כמו שהרבה עו"ד חסרי תעסוקה ינסו לשכנע אותכם. אחרי כל העבודה על הפטנט והתשלומים הרעיון בסוף לא מתרומם. יש הרבה מטרות טובות לסכום כזה כמו בניית אבטיפוס, אפיון מקצועי, עיצוב חווית משתמש שאולי ממש יקדמו אתכם מאשר קשקושים משפטיים.

  2. Steve 27.11 5:18 am

    חבל שלא היתה לי כתבה זאת ליפני כמה שנים היתי חוסך לעצמי לפחות $50,000 אלף דולר אבל מקווה בעתיד להצליח

כתיבת תגובה